עו"ד גיא צברי, גבייה, הוצאה לפועל, עורך הדין גיא צברי, Guy Tsabary

לשון הרע, אינטרנט ורשתות חברתיות

השיח הכללי בישראל קיבל בשנים האחרונות אופי בוטה למדי. הרשתות החברתיות שנכנסו לחיינו הפכו את השימוש בביטויים מעליבים ופוגעניים לדבר שבשגרה, אך פעמים רבות מדובר בפרסומים שחצו את הגבול הדק שבין אמירות קשות המוגנות על-ידי חופש הביטוי לבין הכפשות חמורות, העולות לכדי הוצאת לשון הרע.

פייסבוק, שכבר לפני כמה שנים הפכה חלק מהחיים של רובנו, חוללה שינוי של ממש בתחומים רבים הנוגעים לתקשורת הבינאישית וליכולת של כל משתמש להתבטא ולהפיץ את רעיונותיו ותחושותיו למספר גדול של אנשים, באופן מיידי.

חוק איסור לשון הרע מעגן מנגנון שנועד ליצור איזון ראוי בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. הנוכחות המאסיבית של פייסבוק בחיינו הביאה בשנים האחרונות את בתי המשפט להידרש שוב ושוב לשאלת האסור והמותר ברשת החברתית ומחוצה לה. כל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו, אך מכל פסקי הדין עולה מסר ברור המדגיש כי זכותו של אדם לשם טוב אינה הפקר ובוודאי שאין בשיח בפייסבוק כדי לבטל אותה.

החוק קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול: 1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; 2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; 3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; 4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

חשוב לציין כי פרסום לשון הרע אינו מוגבל להתבטאויות בכתב והוא יכול שייאמר בעל-פה ואפילו באמצעות תמונה.

מפאת החשיבות שראה המחוקק בהגנה על שמו הטוב של כל אדם, מאפשר החוק למי שנפגע מהוצאת לשון הרע לנקוט נגד הפוגע הליך פלילי או אזרחי, לבחירתו של הניזוק. הוצאת לשון הרע, אם כן, יכולה במקרים מסוימים להביא לא רק לחיוב בפיצוי כספי של האחראי לה, אלא גם להרשעתו בפלילים.

לבית המשפט הדן בתביעת לשון הרע סמכות לפסוק לזכות הנפגע פיצוי בגובה של עד 50,000 שקלים – זאת, מבלי שהתובע יידרש להוכיח כי נגרם לו נזק. בתביעה שבה יצליח הנפגע להוכיח כי לשון הרע הוצאה מתוך כוונה ברורה לפגוע בו, רשאי בית המשפט לחייב את הפוגע בפיצוי של עד 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק.

מתי כדאי לפנות לייצוג משפטי?

לא כל גידוף או קללה עולים לכדי לשון הרע. על כן, אם נפגעתם מהתבטאות משפילה או מבזה, בפייסבוק או בכל מקום אחר, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין לצורך מיצוי זכויותיכם.
 
בשורה של פסקי דין חייבו בתי המשפט את הנתבעים בתשלום פיצוי, לאחר שקבעו כי במעשיהם הוציאו לשון הרע. כך, לדוגמה, חויב נהג אוטובוס בתשלום פיצויים לקטינה משום שכינה אותה "רמאית" (ר' תא"מ (שלום חיפה) 19044/07 ספיאשווילי נ' אגד אגודה שיתופית לישראל בע"מ [פורסם בנבו]) וזה היה הדין באשר לנהג אוטובוס אחר, שכינה מאבטח במילים "כושי" ו"אפס" (ר' ע"א (מחוזי ירושלים) 9082/07 צגאי נ' אבשלום [פורסם בנבו]). במקרה אחר, הוטלו פיצויים על אדם שאמר לתובע בערבית "כלב בן כלב, נביא שקר שתום עיין" (ר' ע"א 534/65 דיאב נ' דיאב, פ"מ כ (2) 269).
 
בפסק הדין בק"פ 1002/08 פלונית נ' פלוני, תק-של 10(2) 123119 (2010) (לקריאה – הקישו כאן) הרשיע שופט בית משפט השלום בחיפה צעיר, בגין שורה של התבטאויות משפילות ופוגעניות נגד בת-זוגו לשעבר. הוא חויב לפצות אותה בסכום של 50,000 שקלים, בין היתר משום שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו תמונות של בת-הזוג לשעבר ולצדן הכיתובים “Real Slut Here” ו"Why are bitches such fucking bitches". בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה מלמדות על כך שאין מדובר בקללות או גידופים בלבד, אלא בהוצאת לשון הרע של ממש תוך כוונה לפגוע בבת-הזוג לשעבר.
 
Share on linkedin
Share on google
Share on twitter
Share on facebook
Share on whatsapp

רח' החשמונאים 119, ת.ד. 50368,
תל אביב 6150301

אנחנו כאן. בשבילכם.

אנחנו כאן. בשבילך.
Call Now Button