פסק דין: "שקרנית פתולוגית" בישיבת ועד – לא לשון הרע

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל ערעור שהגיש עו"ד גיא צברי וקבע כי ביטויים שונים, שנאמרו תוך כדי התלהטות הרוחות בישיבת ועד עובדים, אינם מהווים לשון הרע.

תחילתה של הפרשה בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בפתח-תקווה נגד לקוח של עו"ד גיא צברי מצד עמיתה לעבודה של הלקוח המדובר. התובעת טענה, כי במהלך ישיבה של ועד העובדים במקום עבודתם של הצדדים ובאירועים נוספים, הטיח בה הנתבע: "מכוערת"; "שקרנית"; "שקרנית פתולוגית"; "לא הגונה"; "יש לך פרצוף רע" ו"בשונה ממך, אשתי יפה".

לאחר ניהול הוכחות, דחה בית משפט השלום את עיקר התביעה, אך קבע כי הנתבע "אמר את המילים 'נאה וישרה' ו'שקרנית פתולוגית' בהתייחסו לתובעת". פסק הדין כלל קביעה לא שגרתית, שלפיה אמר הנתבע בישיבת ועד העובדים כי התובעת "נאה וישרה", בלשון סגי נהור ובאופן שבו כוונתו "הייתה הפוכה ממשמעותם, כלומר, 'מכוערת' ו'לא ישרה'".

לפי פסק הדין של בית משפט השלום, בהתייחסות הנתבע לתובעת כ"נאה וישרה", בנסיבות שבהן נאמרו דבריו, "יש כדי להשפיל את התובעת בעיני אחרים בכלל ובעיני חבריה לעבודה בפרט ולבזותה". על יסוד קביעות אלה, נקבע בפסק הדין כי לקוחו של עו"ד גיא צברי ישלם לתובעת פיצוי על לשון הרע בסך 15,000 ש"ח וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

ביהמ"ש המחוזי הפך את פסק הדין ודחה את התביעה

על פסק הדין של בית משפט השלום הגיש עו"ד גיא צברי ערעור שבמסגרתו ביקש לדחות את יתר רכיבי התביעה ושבגינם חויב לקוחו בפיצוי. בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד התקבל הערעור ונקבע כי יש לדחות את התביעה כולה.

ערכאת הערעור קבעה, כי הביטוי "נאה וישרה"חרג מחזית התביעה שנידונה בבית משפט השלום, בין היתר מכיוון שלא הוזכר בכתב התביעה וגם לא במכתב התראה שנשלח ללקוח של עו"ד גיא צברי טרם הגשתו. ואולם, בפסק הדין התייחס בית המשפט המחוזי לדברים וקבע כי מכיוון שאמרו תוך כדי התגוששות מילולית בין הצדדים, אין לראות בהם לשון הרע.

"בית משפט קבע, שמשמעות הביטוי 'נאה וישרה' בנסיבות העניין היא היפוכה של המשמעות, קרי: לא נאה ולא ישרה. קשה לחלוק על כך שזו התבטאות בטעם רע, ושיש בה פגיעה אישית פסולה ומיותרת הנוגעת למראה החיצוני של המשיבה. דברים אלה לא היו דרושים לדיון בישיבת ועד העובדים, סוער ככל שהיה, ואין תימהּ, שפגעו בה", לשון פסק הדין. עוד נכתב בו, כי "עם זאת, ומעבר לדרוש לנוכח החלטתי לעיל, ספק בעיני, אם ביטוי זה כשלעצמו חצה את הרף, שבין התבטאות לא מוצלחת, עלבון או גידוף, לבין עוולה נזיקית של פרסום לשון הרע. הדברים לא הובאו כטענה של עובדה, אלא כאמירה צינית, אשר באה בתגובה לטענת המשיבה, שהמערער מתבטא בצורה 'מזוהמת'".

בערעור שהגיש עו"ד גיא צברי נקבע עוד, כי בנסיבות המקרה אין לראות גם בביטוי "שקרנית פתולוגית" כפרסום לשון הרע. את החלטתו נימק בית המשפט המחוזי בהסבר כי הדברים נאמרו בישיבה מתוחה של ועד העובדים במקום עבודתם של הצדדים, על רקע מתיחות שהייתה ידועה ומוכרת היטב לכלל הנוכחים, במה שהוגדר "תגובה ספונטנית להאשמה חריפה, שהוטחה במערער בישיבה".

על יסוד כל האמור החליט בית המשפט המחוזי לדחות את כל תביעת המשיבה (התובעת בבית משפט השלום) וחייב אותה לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.