חוק איסור לשון הרע מקנה סמכות לפסוק בתביעה אזרחית כפל פיצוי בגין פרסומי דיבה שנועדו לפגוע • עו”ד גיא צברי מסביר על המסלול הנוסף שעומד לרשות הנפגע ומאפשר להביא להרשעת הנאשם

המחוקק הישראלי ראה בהגנה על שמו הטוב של אדם ערך עליון. הבנת אופיו המיוחד של הנזק שגורמים פרסומי דיבה, בפרט בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, הביאה את בתי המשפט לנהוג במלוא חומרת הדין במי שפעלו לבזות את זולתם ופעמים רבות, מחייבים אותם לפצות את הקורבנות בסכומי עתק.

לצד תביעות הדיבה האזרחיות, מאפשר חוק איסור לשון הרע למי שנפל קורבן לפרסומי דיבה, להגיש בעצמו כתב אישום נגד האחראי ובכך להביא להרשעתו. סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע נושא את הכותרת: “לשון הרע – עבירה” וקובע כי “המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת“.

אם כן, בניגוד לתביעה אזרחית בלשון הרע, נדרש מי שבוחר לפעול בהליך הפלילי להוכיח כי הנאשם פרסם נגדו דברי לשון הרע מתוך כוונה לפגוע ושאליהם נחשפו בפועל לא פחות משני בני אדם. מדובר בנטל הוכחה כבד, שאינו מתאים לכל מקרה, אלא רלוונטי למצבים שבהם הניעה את המפרסם כוונת זדון מובהקת ואשר ניתן להוכיח אותה מעל לכל ספק סביר.

הסיבה להחמרה הניכרת בדרישות להעמדה לדין בלשון הרע לעומת האפיק האזרחי, נובעת מעצם טיבו של ההליך הפלילי: תוצאתו מכתימה את הנאשם בהרשעה, הופכת אותו לעבריין, ובעקבותיה ייגזר דינו – כשהעונש המרבי הקבוע בחוק הוא שנת מאסר אחת. הרשעה גם מקנה לבית המשפט את הסמכות לחייב את הנאשם בפיצוי המתלונן בסך מרבי של 50,000 ש”ח ללא הוכחת נזק.

חריג נוסף המאפיין הליך פלילי מכוח חוק איסור לשון הרע הוא אופן פתיחתו וניהולו. ככלל, האחראית על העמדתם לדין פלילי של נאשמים היא מדינת ישראל, שעושה זאת באמצעות פרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית ולעיתים גורמים נוספים משורותיה.

במקרה שבחר הנפגע מלשון הרע לנהל נגד הפוגע הליך פלילי, עומדת לרשותו האפשרות להגיש קובלנה פלילית – כתב אישום “פרטי”, שאותו זכאי להגיש אזרח בכוחות עצמו.

חריג זה חל לאור העובדה, כי אופיה המיוחד של עבירת לשון הרע והערך המוגן בה נוגעים לעניינים פרטיים במהותם ושהאינטרס הציבורי הכללי בהם הוא זניח באופן יחסי. על כן, סביר כי תלונה במשטרה בגין ביצוע של עבירה בלשון הרע, כי תביא לסגירת התיק בתוך זמן קצר בעילה של חוסר עניין לציבור.

מתן מענה למקרים אלו הוא תכליתו של מוסד הקובלנה הפלילית – הליך סבוך ומורכב, באופן יחסי, שאותו מומלץ לנהל באמצעות עורך דין שתחום התמחותו הוא לשון הרע (ולא המשפט הפלילי ה”כללי”).

דוגמאות להרשעות בלשון הרע

בק”פ (פ”ת) 19346-06-09‏ ישראל עזיאל נ’ מאיר שרבט (ניתן ביום 21/02/2017) גזר בית משפט השלום בפתח תקווה שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ש”ח או חודשיים מאסר בפועל תמורתו, על נאשם שהורשע בעבירות של לשון הרע ואיומים. לצד אלה, חויב הנאשם בפיצוי המתלונן (הקובל) בסך 30,000 ש”ח.

בק”פ 14910-09-11 גיל ואח’ נ’ שדה (ניתן ביום 15/11/2015) גזר בית משפט השלום בתל אביב על נאשם מאסר על תנאי למשך שנתיים וכן 40 ימי מאסר בפועל – אלא אם יחתום על התחייבות בסך 20,000 ש”ח, שלא יעבור במשך שנתיים עבירה בלשון הרע. כמו כן, חויב הנאשם לשלם למתלונן את סכום הפיצוי המרבי הקבוע בחוק – 50,000 ש”ח.