מהאמור בבקשה בתצהיר הנלווה לה ובנספחיה, עולה כי המשיב לא קיים את הוראות סעיפים 4 ו- 5 לפסק הדין שניתן נגדו ביום 2.12.18, בהיעדר הגנה. עניינם של סעיפים אלה הינו בחובת המשיב להסיר פרסומים שונים נגד המבקש, ולהימנע מפרסומים נוספים נגדו.
הבקשה הומצאה למשיב בתחליף המצאה בהתאם להחלטותיי מיום 2.12.18 ומיום 16.12.18, וזאת מאחר שהמשיב אינו שוהה בישראל.
המשיב לא הגיב לבקשה.
בנסיבות אלה, בהיעדר תגובה, ולאחר שעיון בבקשה מעלה כי המשיב מפר את הוראות פסק הדין, ולא רק שלא מסיר פרסומים שנדרש להסירם אלא מבצע לכאורה פרסומים נוספים נגד המבקש ובניגוד להוראות פסק הדין, מצאתי להיעתר לבקשה.
מקור הסמכות לנקיטת סנקציות נגד המשיב, אשר לא הגיב לבקשה, הינו סעיף 7 לפקודת ביזיון בית משפט, המורה כי “מי שהאשימוהו בהמראה ואי אפשר למצוא אותו בתוך תחומי שיפוטו של כל בית משפט בישראל, רשאי בית המשפט ליתן צו המטיל קנס או מאסר ככל שאשר ימצא לצודק…“.
לאחר איזון בין השיקולים הצריכים לעניין, ולאחר שמצאתי כי המשיב מתעלם מהוראות פסק הדין, ובשים לב לכך שהמשיב מצוי בהליכי פשיטת רגל ואינו שוהה בישראל, מצאתי להוראות כדלקמן:
א. אני מורה בזאת על הטלת קנס נגד המשיב בשיעור של 300 ₪ ליום, עד לביצוע הוראות סעיפים 4 ו- 5 לפסק הדין מיום 2.12.18.
ב. אני מורה בזאת על מאסרו של המשיב, עד לקיום הוראות סעיפים 4 ו- 5 לפסק הדין מיום 2.12.18.
ההוראות הללו ייכנסו לתוקפן בתוך 7 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידי במשיב, בדרך של תחליף ההמצאה אשר עליה הוריתי בהחלטתי מיום 24.12.17, ולאחר שהמבקש יגיש הודעה מתאימה עם אישור המצאת החלטה זו למשיב.
כמו כן, מאחר שהמשיב אינו מיוצג, אציין כי קיימת אפשרות לפנות לבית משפט זה בבקשה מתאימה בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, בכפוף לתקנות. למען הסר ספק, אין בכך משום המלצה להגיש בקשה כזו, או משום חיווי דעה כלשהי לגבי סיכוייה.
בהתאם להוראות סעיף 6(3) לפקודת ביזיון בית משפט, נמסרת בזאת הודעה ליועץ המשפטי לממשלה על מתן הצו למאסרו של המשיב.
המזכירות תמציא את ההחלטה למבקש וליועץ המשפטי לממשלה.
ניתנה היום, כ’ שבט תשע”ט, 26 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.
