מדובר בתיק מורכב, שבבסיסו השמצות בעל פה. סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965, קובע כי “פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר“. ואולם, לצורך הטלת אחריות נדרש התובע להוכיח גם את התקיימות התנאים המנויים בסעיף 2(ב):
• הפרסום המשמיץ היה מיועד לאדם נוסף פרט לנפגע והגיע אליו או לאדם אחר זולת הנפגע.
• כאשר פרסום בכתב עשוי היה להגיע, לפי הנסיבות, לאדם נוסף זולת הנפגע.
