באחד היישובים בצפון סערו הרוחות על רקע תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות. בלהט ויכוח שהתגלע בין המחנות הנצים בקבוצת הפייסבוק המקומית, פרסם אחד התושבים תגובות שבהן האשים את לקוחת המשרד בשליחת יד בכספי הציבור בעת שמילאה תפקיד במועצת היישוב. בית המשפט חייב אותו ואת מנהל הקבוצה לשלם לה פיצויים.
התובעת ואחרים השתתפו בדיון שנסוב על תוצאות הבחירות למועצה המקומית בקבוצת הפייסבוק של היישוב. בשלב מסוים, הטיח אחד התושבים בתובעת האשמות חמורות בתגובות שפרסם על הפוסט המקורי. הוא טען, כי התובעת אחראית ל"גניבת כסף מכספי המיסים של כולנו" והוסיף: "בכסף שאוכלת החינם הזו הרוויחה היה אפשר לתת עוד תקן למימון רווחה".
בתגובות שפרסם בהמשך אותו השרשור, הוסיף אותו התושב וכינה את לקוחת המשרד: "גונבת דעת וכסף!!" ו"גונבת דעת וכסף של המועצה!!!".
את כתב התביעה הגיש עו"ד גיא צברי. בדיון שהתקיים בתיק קיבלו הצדדים הצעת פשרה שיזם בית המשפט וניתן פסק הדין, שחייב את מפרסם התגובות המשמיצות לפצות את התובעת ב-20,000 ש"ח. כמו כן, הוא חויב לפרסם התנצלות למשך שנה באותה קבוצת פייסבוק שבה הפיץ את האשמותיו הארסיות נגד התובעת.
יחד עם מפרסם התגובות הפוגעניות, חויב מנהל הקבוצה בפיצוי התובעת בסך 5,000 ש"ח. האחרון נתבע על רקע טענות התובעת לרשלנות מצדו, בכך שלא פעל להסיר לאלתר את התגובות המשמיצות מיד עם פרסומן.
שיתוף בפייסבוק עלול להקים אחריות בלשון הרע
שאלת האחריות לפרסומי לשון הרע והפצתם בפייסבוק החלה להידון בערכאות השונות בסמוך לכניסת הרשת החברתית אל אל חיינו. אבן דרך משמעותית בקביעת מדיניות סדורה בנושא היא פסק הדין של בית המשפט העליון ברע"א 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ (08/01/2020), שבו הכריע בית המשפט העליון כי באחריות ללשון הרע יישא לא רק מפרסם התוכן המקורי, אלא גם מי ששיתף אותו – זאת, גם אם לא הוסיף מאומה למה שכבר פורסם.
בשונה משיתוף, קבע בית המשפט העליון כי אין בסימון Like לפוסט או לכל סוג אחר של תוכן, משמיץ ופוגעני ככל שיהיה, כדי להקים אחריות בנזיקין על המשתמשים שיגיבו ב-Like.
